קריאת שמע מחזקת את האמונה בין האדם לאלוהים, וכוללת מחילה לאנשים שפגעו בנו, פרקי תהילים וסגולה לשמירה עליונה. מתי נהוג לקיים מצוות קריאת שמע? ממה היא מורכבת? והאם גם הנשים מחויבות במצווה זו? במאמר שלפניכם נשיב על כל השאלות האלה, ונפרט מידע נוסף על מצוות קריאת שמע.
מתי מקריאים קריאת שמע?
בתורה מוזכר הציווי לקרוא קריאת שמע "בשכבך ובקומך". חכמים סוברים שהכוונה היא שאדם צריך לקיים את מצוות קריאת שמע כשהוא קם או הולך לישון. לכן, נהוג לקיים מצווה זו עם נץ החמה או בצאת הכוכבים:
- בעת תפילת שחרית – בשעת בעלות השחר עד שלוש שעות לאחר מכן.
- בעת תפילת ערבית – בשעת צאת הכוכבים ולפני חצות. בחלק מהזרמים ביהדות מתירים לאדם לקרוא קריאת שמע על המיטה גם אחרי חצות, במידה ולא הספיק לפני חצות.
תוכן קריאת שמע
קריאת שמע היא חלק מתפילת השחרית בבוקר ומצוות הנחת תפילין, וכן תפילת המנחה בערב. במהלך התפילה המתפלל מקריא קטעים ופסוקים מהתורה. קריאת שמע מורכבת ממספר חלקים:
- שמע ישראל – הפרשה הראשונה בתפילת קריאת שמע, אשר עוסקת בלימוד התורה ואהבת השם. קטע זה נלקח מתוך פרשת "ואתחנן", ויש להגיד אותה כשהעיניים עצומות.
- "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" – פסוק זה מהווה תוספת שאינה חלק משאר הפרשיות של קריאת שמע, ולכן אומרים אותו בלחש. מקור המשפט הוא עוד מימי יעקוב אבינו, שביקש מבניו לשמור על האמונה לאחר מותו. הם ענו לו בתפילת שמע ישראל, והוא ענה להם בחזרה "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".
- קבלת עול מלכות שמים – עיקר הפרשה השנייה הינו במלכות השם על הארץ וקבלת תגמול עבור עבודת השם. פרשה זו נלקחת מספר דברים, פרק י"א.
- קבלת עול מצוות – הפרשה השלישית נלקחה מתוך פרשת "שלח לך", ועיקרה להזכיר למתפללים את כל מצוות השם ואת יציאת מצרים. מקור פרשה זו הינו בספר במדבר, פרק ט"ו.
קריאת שמע בזרמים השונים
למרות שעיקרי התפילה זהים בעדות שונות, ישנן כמה הטעמות והבדלים בין העדות השונות. בין יהדות אשכנז ליהדות ספרד יש הבדלים בנוסח של הפסוקים, ולעיתים אפילו בפסוקים עצמם. כל זרם סבור שהנוסח שלו הוא המדויק והנכון, שכן מקור תפילת יהודי ספרד הוא מתקופת גאוני בבל, ומקור תפילת יהודי אשכנז היא מתקופת גאוני ארץ ישראל. גם נוסח יהודי תימן המקורי הושפע מתקופת הגאונים בארץ ישראל, ולכן יש נקודות דמיון בין נוסח אשכנז לנוסח תימן. ככלל, נהוג כי כל אדם יקיים מצוות קריאת שמע על פי הנוסח בו השתמשו אבותיו. אין נוסח יותר "נכון" מהשני, לכל אחד היתרונות שלו וכל הנוסחים שווים במטרתם ובכוונה שלהם.
האם נשים מחויבות בקריאת שמע?
הדעות בנושא קריאת שמע עבור נשים חלוקות. לפי הזרם הירושלמי, נשים פטורות מקריאת שמע מפני שהן פטורות ממצוות לימוד התורה, ככתוב "ולמדתם אותם את בניכם ולא את בנותיכם". בנוסף לנשים, גם עבדים פטורים מקריאת שמע מפני שאינם לוקחים על עצמם עול מלכות שמיים, וילדים קטנים פטורים כל עוד הם עדיין לא לומדים תורה. לעומת זאת, הזרם הבבלי מעודד נשים לקיים את מצוות קריאת שמע בטענה שמדובר בביטוי לקבלת עול מלכות שמיים, ככתוב "וחייבין בתפלה – דתפלה רחמי היא, ומדרבנן היא, ותקנוה אף לנשים ולחנוך קטנים".
לסיכום
את קריאת שמע נהוג להקריא בבוקר בשעת עלות השחר ובערב עם צאת הכוכבים. היא מורכבת מארבעה מקטעים המדגישים את קידוש עבודת השם, יציאת מצריים ומכילה תפילות להשגחה עליונה. ניתן להבחין בהבדלים בהטעמות ואפילו בנוסחים בין זרמים ועדות שונים. כמו כן, ישנם זרמים הטוענים כי גם האישה צריכה לקבל על עצמה מצוות קריאת שמע, שכן הוא ביטוי לקבלת מצוות השם.
